Torah Etude 181: fêtes juives ?? Lévitique 23: 2-42

FONTE ZOOM:
Dans cette étude de la Torah, nous discutons des fêtes juives. Fêtes juives sont 'exclamations de sanctification »mentionnés en ce que chaque pic dans le temps dans lequel nous sommes impuissants ou la sainteté spéciale qualité spirituelle de l'appeler.

Texte Lévitique 23: 2-42

Parle aux enfants d'Israël et dis-leur: les fêtes des Eternels, que vous publierez exclamations à la sainteté sont mes fêtes: Six jours le travail sera fait et le septième jour, le plus haut Shabbat, une proclamation de la sainteté, vous ne pas travailler; Shabbat est l'honneur de l'Eternel dans vos maisons.
??
??
Et vous célébrerez comme une fête en l'honneur de l'Eternel sept jours dans l'année; une institution à jamais dans vos descendants, dans le septième mois, vous célébrer. Vous demeurerez dans des cabines sept jours; tous les indigènes d'Israël habiteront dans des cabines.

Texte en hébreu

ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. ג שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. {} פ

ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָה. ו וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ. ז בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. ח וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. {} פ

ט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. י דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכֹּהֵן. יא וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן. יב וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת-הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהוָה. יג וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין. יד וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת-קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. {} ס טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה. יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהוָה. יח וְהִקְרַבְתֶּם עַל-הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן-בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לַיהוָה וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחֹחַ לַיהוָה. יט וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים. כ וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה עַל-שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוָה לַכֹּהֵן. כא וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל-מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם. כב וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא-תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {} פ

כג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא-קֹדֶשׁ. כה כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. {} ס כו וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. כח וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כט כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ. ל וְכָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. לא כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם. {} פ

לג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוָה. לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לו שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לז אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ. לח מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְהוָה וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל-נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל-נִדְבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוָה. לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל וּש &MHTM devant le Seigneur Alhicm sept jours. Ma et HGTM Il lui régalent Éternel sept jours Bsna Hakt l'éternité dans vos générations BHDS septième Thgo Il lui. MAb VSCT Tsbo sept jours Cl-Hazrh Bisral ISBO VSCT.

Lévitique 23: 2

De feesttijden des Eeuwigen mourir gij zult uitroepen, uitroepingen tot heiliging, dit zijn Mijn feesttijden.

uitroepingen tot heiliging
De de la worden 'uitroepingen tot heiliging' genoemd, zin in die dat een hoogtepunt wapitis dans De Tijd est waarop nous bij machte zijn bijzondere heiligheid de kwaliteit Spirituele Erin te roepen.

  • Op Pessah gaf Dieu ons vrijheid;
  • Op de Eerste Sjawoeot gaf Hij ons de Tora;
  • Op Rosh Hashana werd heelal Dieu Koning van het;
  • Op Jom Kippoer ontvangen nous Het vergiffenis van geschenk
etc.

Dit zijn voor onze noodzakelijkheden ziel; zij voeden ons Geestelijk Tijdens onze levensreis. Nous Hebben er op gezette tijden toegang tot. De speciale mitswot voor wapitis feest zijn onze Gereedschappen mourir nous 'uitroepingen tot heiligheid' noemen.

Comparer het met waterputten mourir gegraven worden itinéraire langs een. Dans plaats van halen l'eau te bij de dichtstbijzijnde stad zijn dus putten gegraven zodat ook dans volgende jaren eau uit de putten kan worden gehaald langs de route.

Lévitique 23:15

Dan zult gij tellen van de dag na het feest, van de dag, waarop gij de Omer brengt, zodat het zeven volle weken zijn.

sefira
Het woord sefira betekent 'tellen' en ook 'verlichting'. Zuiveren Op de 49ste dag van de Omertelling, ontwikkelen en verlichten nous Onze 49 karaktereigenschappen van onze ziel.

Lévitique 23:24

Spreek tot de kinderen Israëls, als volgt: dans de zevende maand, op de eerste der maand, zult gij een rustdag hebben, herinnering porte bazuingeschal, een uitroeping tot heiliging.

ingeschreven en bezegeld
Op Rosh Hashana wordt ingeschreven en op Jom Kippoer wordt bezegeld: hoeveel er zullen sterven en hoeveel er worden geboren.

Aan de vooravond van Rosh Hashana est de Wereld in een slaap toestand en wordt deze onderhouden porte de Buitenste Wil. Op De Binnenste Wil en wordt dans de goddelijke Essentie getrokken. Op Rosh Hashana moet de mens het goddelijke attribuut van soevereiniteit opnieuw bouwen en het goddelijke verlangen wakker schudden met het Geluid van de Sjofar:. ?? Regeren Ik zal ??

Lévitique 23:28

Voulez-vous de Verzoendag est het, om verzoening voor u te doen voor de Eeuwige, uw Dieu.

de dag verzoent
De Joodse wijzen zeggen dat Jom Kippoer alleen verzoent voor degenen meurent Tonen Berouw. Rabbi Juda Hanassi zegt: Jom Kippoer verzoent ongeacht des hommes de la toont niet. Dans de Misneh Tora staat dat de dag zelf verzoent veulent er staat geschreven: «Vous voulez de Verzoendag est het, om verzoening voor u te doen ??.

Lévitique 23:42

Dans hutten zult gij Wonen zeven dagen.

tijdelijk huis
Een Soeka is een tijdelijk huis waarin hommes zeven dagen en nachten otte, drinkt en leeft.

Visie van Etsel

Omdat en dit gedeelte van de Tora de Joodse feestdagen worden besproken est het goed om een ​​overzicht te geven van de belangrijkste van de données het jaar dat een Joodse maanjaar est en 354 dagen telt. Omdat in het zonnejaar de aarde dans 365 dagen een volledige baan rond de zon AFLEGT moet worden het maanjaar aangepast. Dat gebeurt 7 keer dans de 19 jaar waarbij een maand supplémentaire wordt toegevoegd. De Joodse feesten moeten namelijk in het wel juiste jaargetijden worden gevierd. De maanden worden geteld vanaf Niesan toen het volk Joodse uit Egypte vertrok. Het Joodse Nieuwjaar begint op 1 Tisjri.

Kalender Joodse
VOIR AUSSI:
  1.  
  2.  
  3.  
Sans commentaires

Laisser un commentaire

Code De Sécurité